מהפכה באיראן: האם הנפט יירד ומה זה אומר על תיק ההשקעות שלך?

לפני כמה ימים קיבלתי הודעה מלקוח.

“אם באמת תהיה מהפכה באיראן והסנקציות יוסרו… מה עושים עם התיק?”

הוא זיהה ובצדק, שמשהו יסודי עומד להשתנות.וכשפתחנו את התיק שלו מול המסך, היה ברור למה השאלה הזו צצה דווקא עכשיו.

התיק שלו בנוי בצורה שמאפיינת הרבה משקיעים חדים בשנתיים האחרונות. חלק משמעותי בטכנולוגיה ובתשתיות דאטה, חשיפה לחברות שבבים, נגיעה במתכות ולחברות שמחוברות לשרשרת האספקה של עולם הענן, ולצד זה חשיפה לאנרגיה.

זה היה תיק עם היגיון. לא תיק של הייפ.

הוא הבין את השרשרת שהניעה את השוק: טכנולוגיות מתקדמות מגדילות את הצורך בדאטה סנטרים, דאטה סנטרים צורכים יותר חשמל, יותר חשמל דורש תשתיות, ותשתיות צורכות מתכות, שבבים, ציוד חשמל, רשתות וקירור.

עד כאן, התזה שלו ישבה מצוין על המציאות, וגם התוצאות היו פנומנליות.

ואז נכנסה לתמונה איראן.

אם באמת נראה תרחיש שבו המשטר נופל, ובמערב מתחיל תהליך של הסרת סנקציות, איראן יכולה לחזור לשוק הנפט באופן חופשי בהרבה. במצב כזה, העולם עשוי לקבל יותר היצע ופחות “פרמיית סיכון” גיאופוליטית. השילוב הזה בדרך כלל מגדיל את ההסתברות ללחץ כלפי מטה על מחיר הנפט, לפחות בטווח הבינוני, ובכפוף לתגובת OPEC.

ואז מגיעה השאלה המתבקשת: אם הנפט יורד, מה יקרה למרכיב האנרגיה בתיק?

זו שאלה שכל משקיע צריך לשאול. לא בגלל הכותרות, אלא בגלל שהיא נוגעת בדיוק בבעיה הגדולה של עידן השקעות מודרני: הפער בין אירוע חדשותי לבין שינוי מבני.

מחיר הנפט יכול להשתנות מהר מאוד, אבל זה לא אומר שכל מה שמחובר לאנרגיה נשבר. לפעמים זה אומר שהסיפור פשוט עובר שלב.

מה מהפכה באיראן עושה למחיר הנפט בעולם?

כאשר שוק הנפט מתנהל תחת סנקציות, חלק מהתשתיות, החוזים והמסלולים הפיננסיים מוגבלים. הסרת סנקציות אינה רק “עוד חביות”, אלא שינוי ביכולת למכור, לבטח, לשנע ולסלוק תשלומים.

אם תתחיל פתיחה מחודשת של תעשיית הנפט האיראנית, השוק יקבל שני דברים בו זמנית: יותר היצע ופחות פחד. התוצאה האפשרית היא לחץ כלפי מטה על מחיר החבית.

חשוב להבין שזה לא תהליך אוטומטי. שחקנים אחרים יכולים להגיב, בעיקר OPEC, שיכולה לצמצם תפוקה כדי לקזז חלק מההשפעה. לכן נכון יותר לדבר על הגדלת הסתברות לנפט זול יותר, ולא על ודאות.

לכן, גם אם השוק יקבל רק חלק מהתוספת, עצם שינוי האווירה יכול להספיק כדי לשנות תמחור ולהשפיע על סקטורים שלמים.

למה ירידת מחיר הנפט לא בהכרח פוגעת באנרגיה כולה

כאן הרבה משקיעים נופלים לפשטנות.

יש משהו כמעט אוטומטי בתגובות של שוק ההון: נפט יורד, ואז מתחילים לחשוב ש”אנרגיה בירידה”, “הירוקה תסבול”, “חוזרים לדלק זול”

זו חשיבה טבעית. אבל היא חלקית.

העולם השתנה, והמשמעות של המילה “אנרגיה” השתנתה יחד איתו.

בעשור הקודם אנרגיה הייתה בעיקר סיפור של נפט, גז, תחבורה ותעשייה.בעשור הקרוב אנרגיה היא קודם כל סיפור של חשמל, ענן, דאטה סנטרים, תשתיות ויציבות רשת.

כלומר, הנפט חשוב, אבל הוא לא מרכז הכובד של הסיפור החדש. הוא רק שכבה אחת בתוכו.

הביקוש לחשמל מזנק והסיפור האמיתי הוא הדאטה סנטרים

כדי להבין את הקשר בין מהפכה באיראן לבין תיק השקעות שמורכב מטכנולוגיה ואנרגיה, צריך להבין למה תיק כזה נבנה בכלל.

הרבה אנשים תופסים את הבינה המלאכותית כ”תוכנה” בפועל, זו מערכת שמייצרת תובנות, תחזיות, תוכן ואוטומציה בקנה מידה תעשייתי, והיא צורכת אנרגיה בהתאם.

דאטה סנטרים כבר לא “חדרי שרתים” הם התשתית של הכלכלה החדשה.

וזו לא מטפורה. זו מגמה עם מספרים: סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה שצריכת החשמל של דאטה סנטרים בעולם צפויה להכפיל את עצמה עד 2030.

זו נקודה שמגדירה את הכל.

גם אם מחיר הנפט ירד, הביקוש לחשמל לא צפוי לרדת. הוא נמצא במסלול עלייה שקשור להיקף שימוש בענן, בדאטה ובמערכות מתקדמות. גם אם תהיה התייעלות טכנולוגית, הכיוון נשאר ברור: עוד דאטה סנטרים דורשים עוד חשמל.

אנרגיה ירוקה ונפט זול: מה קורה למניות Renewable?

אנרגיה ירוקה סבלה בעבר משני אתגרים עיקריים: תלות בריבית ותלות בסנטימנט.

כאשר הנפט יורד, משהו באווירה משתנה. הציבור מרגיש פחות לחץ. חלק מהממשלות מרשות לעצמן פחות דחיפות. והשוק לעיתים מסדר מחדש את התמחור של חברות ירוקות.

במילים פשוטות, נפט זול יכול ליצור תחושה שאנרגיה ירוקה פחות דחופה.

כאן קורה משהו שרבים מפספסים: הירוקה של היום לא מונעת רק על ידי מחיר הנפט, אלא על ידי הצורך בחשמל ותשתיות. ולכן נוצרת דואליות.

מצד אחד, הירוקה מושפעת מסנטימנט וממימון.מצד שני, הצורך בה עצום, כי הביקוש לחשמל הולך וגדל.

זו הסיבה שאפשר לראות תקופות שבהן חברות ירוקות יורדות גם כשהעולם צריך יותר מהן. אלו רגעים של שוק, לא רגעים של מציאות.

למה אנרגיה גרעינית יכולה להתחזק גם כשמחיר הנפט יורד

החלק המסקרן ביותר בשיחה עם אותו לקוח היה דווקא סביב הגרעין.

“אבל אם הנפט ירד, למה שגרעין יעלה? הרי זה גם אנרגיה…”

וזו בדיוק נקודת ההבנה שחסרה להרבה משקיעים. אנרגיה גרעינית כמעט לא מתחרה בנפט. היא מתחרה בחוסר יציבות.

היא מתחרה בכך שהרשת לא תמיד עומדת בעומס, בתלות במזג האוויר, ובקושי של העולם לספק חשמל רציף בלי פליטות.

דאטה סנטרים לא חיים על “אולי” הם צריכים אספקה יציבה 24/7.

וזו הסיבה שבשנים האחרונות נולדה תופעה שעד לא מזמן הייתה נשמעת כמעט לא הגיונית: חברות טכנולוגיה נכנסות לעולם הגרעין כדי להבטיח חשמל.

גוגל חתמה על הסכם עם Kairos Power סביב כורים מודולריים, ואמזון נכנסה להסכמים דומים.זה שינוי מהותי ואסטרטגי, כי ברגע שחברות טק הופכות לצרכניות אנרגיה עיקריות, הן מתחילות לקבוע לשוק מה יהיה שווה כסף.

גם השוק קלט את זה. Cameco, אחת החברות המובילות בתחום, הציגה תשואה כוללת של כ 77% ב 12 חודשים.ובמבט רחב יותר, Constellation Energy, מהשחקניות המרכזיות בתחום ייצור החשמל, עלתה פי 7 מאז 2022 לפי דיווחים פיננסיים.

כשהכסף זורם לשם, זה לא בגלל שהשוק אוהב סיפורים. זה בגלל שהשוק מבין שהבעיה המרכזית של המהפכה הטכנולוגית היא לא האלגוריתם. היא תשתית החשמל.

איך מהפכה באיראן תשפיע על תיק השקעות עם אנרגיה ושבבים

יש כאן פרדוקס מעניין: מהפכה באיראן יכולה להוזיל נפט, ובמקביל להאיץ תשתיות.

כשהנפט יורד, עלויות שינוע ותחבורה יורדות, פרויקטים תשתיתיים הופכים זולים יותר, והקמה של רשתות ותשתיות יכולה להפוך כלכלית יותר.

אפשר לראות מצב שבו החלק הישן של אנרגיה נחלש בגלל מחיר חבית, אבל החלק החדש של אנרגיה מתחזק, כי הוא נשען על חשמל ותשתיות.

וזה מחזיר אותנו ללב התיק של אותו לקוח. החיבור בין טכנולוגיה, מתכות, שבבים ואנרגיה לא נשבר. הוא פשוט מתחדד.

כאן חשוב לשים לב לנקודה הקריטית: בתיקים כאלה ההבדל הוא לא בין “אנרגיה” ל“לא אנרגיה” ההבדל הוא בין אנרגיה שתלויה במחיר הנפט לבין אנרגיה שתלויה בביקוש לחשמל.

משקיעים מקצועיים לא מנסים לנחש מה יהיה מחיר החבית בעוד שלושה חודשים. הם מוודאים שהתיק לא בנוי על הנחה אחת.

תיק טוב צריך לשרוד גם אם מחיר הנפט ירד מהר, או יעלה זמנית, או יתייצב, או יהיה תנודתי מאוד. כי בסוף, אף אחד לא יכול לשלוט בגיאופוליטיקה. מה שאפשר לשלוט בו הוא מבנה החשיפה.

למה זה בכלל עניין של תכנון פיננסי

כאן הרבה משקיעים עושים טעות.

הם חושבים שהשאלה היא “איזה סקטור יעלה”, אבל השאלה האמיתית היא אחרת: האם התיק מתאים לחיים.

בדיוק בגלל זה, השיחה עם אותו לקוח לא הסתיימה בבחירת מניה או תעודה. היא הסתיימה בבדיקה של התיק מול המציאות שלו.

תיק שמכיל טכנולוגיה, אנרגיה, מתכות ושבבים יכול להיות תיק מצוין, אבל הוא גם יכול להיות תיק תנודתי מאוד. וכשהתיק תנודתי, שתי שאלות הופכות קריטיות:

כמה זמן אפשר להשאיר אותו לעבוד בלי לגעת בו?וכמה ירידה אפשר לספוג בלי להיכנס ללחץ ולעשות טעויות?

במילים אחרות: זה לא רק ניתוח שוק. זה תכנון.

בפועל, תכנון פיננסי ברגעים כאלה כולל כמה נקודות בסיסיות שאסור לדלג עליהן:

האם קיימת כרית ביטחון מספקת מחוץ לשוק, כדי שלא נצטרך למכור בירידות?האם רמת הסיכון מתאימה למטרות וללוח הזמנים של המשפחה?האם יש לנו “תיק ללב” שמרגיש נכון רעיונית, אבל בפועל מרוכז מדי?והאם התיק נשען על הנחה אחת, או בנוי כך שהוא ישרוד גם תרחיש של נפט יורד וגם תרחיש של נפט קופץ?

רק אחרי שעונים על השאלות האלה, אפשר לדבר על איזון בין חשיפה לנפט לבין חשיפה לחשמל, בין ירוקה לגרעין, או בין שבבים לחומרי גלם.

וזה גם מה שקרה בפועל באותה פגישה. השאלה התחילה מאיראן, אבל נגמרה בדבר החשוב באמת: תיק שמתוכנן כך שהוא לא נשבר כשכותרות משתנות.

סיכום: בעידן החשמל, מחיר הנפט הוא רק חלק מהתמונה

אם המשטר באיראן ייפול והסנקציות יוסרו, קיים סיכוי סביר ללחץ כלפי מטה במחירי הנפט, משום שהשוק עשוי לקבל יותר היצע ופחות סיכון.

לדעתי ההשפעה הגדולה יותר על תיקי השקעות לא תבוא מהשאלה “מה מחיר הנפט” היא תבוא מהשאלה “מה סוג האנרגיה שהעולם צריך”

והעולם של 2026 לא צריך רק אנרגיה זולה. הוא צריך חשמל אמין, רציף, בקנה מידה עצום.

כי החשמל הפך לחומר גלם של הכלכלה החדשה.

לכן תיק שבנוי סביב השרשרת של טכנולוגיה, חשמל, תשתיות, מתכות ושבבים לא מאבד את ההיגיון שלו בגלל שינוי משטר באיראן. הוא פשוט דורש עדכון איזון, דיוק חשיפות, והבנה עמוקה יותר של המגמה.

ובדיוק ברגעים כאלה, ההבדל בין משקיע שמגיב לכותרות לבין משקיע שמבין תהליכים, הופך להיות ההבדל בין תיק שורד לתיק שמתרסק.

גילוי נאות: המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

האם הסרת סנקציות על איראן תגרום לנפט לרדת?

ייתכן שכן. הסרת מגבלות עשויה להגדיל היצע ולצמצם פרמיית סיכון, מה שמגדיל הסתברות ללחץ ירידה במחיר.

האם ירידת הנפט תפגע במניות אנרגיה ירוקה?

בטווח הקצר ייתכן לחץ סנטימנט, אבל בטווח הארוך הביקוש לחשמל ותשתיות ממשיך להיות גורם מרכזי.

למה גרעין מתחזק בעידן של בינה מלאכותית?

דאטה סנטרים צריכים חשמל יציב 24/7. גרעין מספק אספקה רציפה (baseload) ולכן מקבל תשומת לב מחודשת.

איך משקיע צריך להגיב לירידת מחיר נפט בתיק השקעות?

לא למהר למכור. לעדכן איזון ולהבחין בין חשיפה למחיר חבית לבין חשיפה לחשמל ותשתיות.